מתי בפעם האחרונה באמת נהנתם את מה שאכלתם? לא רק "אכלתם משהו טעים" - אלא באמת טעמתם, הרגשתם את המרקם, שמתם לב לטעמים, הייתם נוכחים בארוחה. אם אתם כמו רוב האנשים, התשובה היא כנראה "לא זוכר". כנראה שאחת הארוחות האחרונות שלכם דווקא נראו ככה : לאכול מול מסך, לבלוע מהר, ולהרגיש אחרי זה מלאים מדי - בלי לזכור בכלל מה אכלתם. זה לא אשמתכם. ככה כולנו חיים היום. אבל יש דרך אחרת. מה זה מיינדפולנס באכילה? מיינדפולנס באכילה (Mindful Eating) זה פשוט לאכול עם תשומת לב . להיות נוכחים בארוחה במ

"אתה תמיד ככה." יש קול בראש שלכם שמכיר אתכם טוב מדי. הוא יודע בדיוק איפה לפגוע. הוא שם כשאתם מתעוררים ("עוד יום שאתה הולך לבזבז"). הוא שם כשאתם מדברים עם אנשים ("הם רואים שאתה מזייף"). הוא שם כשאתם מסתכלים במראה, כשאתם טועים במשהו קטן, כשאתם מנסים להירדם. והוא לא סתם מעיר הערות - הוא מכריז עובדות. "אתה לא מספיק טוב." "את תמיד מפשלת." "אף אחד לא באמת אוהב אותך.". הקול הזה מרגיש כמו האמת - וזו בדיוק הבעיה. אבל מה שנלמד, אפשר גם ללמוד אחרת. בפוסט הזה נבין מאיפה הקול הביקורתי מגי

יש רגע כזה במערכות יחסים שבו פתאום משהו לא מסתדר. הוא רוצה מרחב, היא מרגישה נטושה. היא צריכה וידוא שהוא אוהב אותה, הוא מרגיש נחנק. ורובנו חושבים שזה פשוט "אי התאמה" או "אופי". אבל מה אם יש לזה הסבר הרבה יותר עמוק - כזה שמתחיל עוד לפני שלמדנו לדבר? תיאוריית ההתקשרות, שפותחה על ידי הפסיכולוג ג'ון בולבי, טוענת שהדרך שבה התנהגו איתנו ההורים בשנים הראשונות לחיים משפיעה על איך שאנחנו מתנהלים בקשרים - גם 30 או 40 שנה אחרי. החדשות הטובות? ניתן לשנות דפוסי התקשרות גם בבגרות. מהן ארבעת

כולם שמעו בטח את העצה: "תכתבו שלושה דברים שאתם אסירי תודה עליהם". זה מופיע בכל ספר של פיתוח אישי, בכל פודקאסט, בכל סרטון יוטיוב. ובכל זאת, רוב האנשים לא עושים את זה. או שמתחילים ומפסיקים אחרי שבוע. למה? כי "להיות אסיר תודה" נשמע נחמד, אבל בפועל זה לא תמיד מרגיש אמיתי. קשה להרגיש תודה על הבריאות כשכואב לכם הראש, או על המשפחה כשהילדים מתפרעים ברקע. אז בואו נדבר על איך לעשות את זה אחרת. מה זה בעצם הכרת תודה? הכרת תודה היא מעבר לרשימה של דברים טובים. היא תרגול של תשומת לב - היכול

"אני לא אצליח לשבת במקום 5 דקות" זו אחת הסיבות הכי נפוצות שאנשים נותנים למה הם לא מתרגלים מדיטציה. הם מדמיינים את עצמם יושבים בשקט עם רגליים משולבות, ומשהו בפנים פשוט צורח "לא בשבילי". אז הנה חדשות טובות: אפשר לתרגל מדיטציה תוך כדי הליכה. בלי לשבת. בלי לעצום עיניים. כן. מדיטציה היא לא בהכרח לשבת בשקט עם עיניים עצומות. זו פשוט תשומת לב מכוונת לרגע הנוכחי. ואפשר לעשות את זה בדיוק באותה מידה תוך כדי הליכה. מדיטציה בהליכה מציעה דרך פשוטה ונגישה להפוך כל צעד לתרגול מיינדפולנס, שמא

"למה אני לא מצליח להירדם?" - זו השאלה שמלווה מיליוני ישראלים בשעות הקטנות של הלילה. הגוף עייף, העיניים כבדות, אבל המוח? המוח דווקא מחליט שזה הזמן המושלם לעבור על כל מה שהטריד אותנו היום, אתמול, ובעשר השנים האחרונות. אותו סרט ישן שמתנגן שוב ושוב – דברים שאמרנו ולא היינו צריכים, דברים שלא אמרנו והיינו צריכים, חרדות על מחר שעוד לא הגיע. מה אם היה אפשר לעזור למוח "לכבות" את עצמו - לא עם כדורים, אלא בשיטה טבעית שמחקה את מה שהוא עושה ממילא כשאנחנו ישנים? מהי שיטת EMDR? המונח EMDR ה

יש רגע כזה: אתם פותחים את האינסטגרם “רק לדקה”, ורואים חברים באירוע, מישהי בחופשה, מישהו בהופעה, פתאום עולה חוסר שקט קטן: “רגע… אולי אני מפספס/ת משהו?” אבל FOMO לא תמיד נראה כמו גלילה ברשתות. לפעמים הוא מופיע דווקא כשצריך לבחור: ערב פנוי שהופך לשיטוט בין אפשרויות, נטפליקס שנפתח ונסגר אחרי חצי שעה של התלבטות, הזמנה של אוכל שמתבטלת כי “אולי יש משהו יותר טוב”. זה הפנים השקטים של FOMO - פחד לסגור אופציה אחת ולהרגיש שבכך ויתרנו על אחרת. בפוסט הזה נעשה סדר: מה זה FOMO, למה הוא מופעל

חרדה היא לא סימן ל“חולשה”. היא תגובה טבעית של מערכת העצבים למציאות עמוסה, לא צפויה ולעיתים מאיימת - ובשנים האחרונות, עבור רבים מאיתנו, היא הפכה לחלק קבוע מהיומיום. יותר ויותר אנשים מחפשים היום כלים לא תרופתיים להפחתת חרדה, ומדיטציה עולה שוב ושוב כאחת השיטות היעילות, הזמינות והפשוטות ביותר לשפר את הרוגע ולהחזיר שליטה פנימית. אבל כאן עולה השאלה האמיתית: איך בכלל מתחילים לתרגל מדיטציה כשיש חרדה? למה מדיטציה עוזרת להפחית חרדות חרדה קשורה ישירות למערכת העצבים ולתגובה האוטומטית ש

שאלה קצרה - כמה מההחלטות שקיבלתם בשנה האחרונה היו באמת שלכם? לא "מה אמא תגיד". לא "מה יחשבו בעבודה". לא "מה החברים יאמרו". באמת שלכם. אם התשובה מטרידה אתכם - אתם לא לבד, והחדשות הטובות? אפשר לעבוד על זה. יש לנו בעיה אנחנו חיים במדינה שבה כולם יודעים הכל על כולם. השכנה יודעת כמה אתם משלמים על הדירה. הדודה יודעת למה עוד לא התחתנתם. חבר מהעבודה יודע בדיוק כמה אתם מרוויחים. ולכולם יש דעה. לא רק דעה - הם גם לא מהססים לשתף אתכם בה. "למה אתה לא קונה דירה?", "מתי כבר תעשי ילדים?", "ה

יש לכם משימה חשובה שאתם צריכים לעשות. אתם יודעים שהיא חשובה. ופתאום מחליטים שעכשיו זה הזמן המושלם לנקות את המקלדת. ואז אתם כועסים על עצמכם. "למה אני ככה?" "למה אני לא פשוט עושה את זה?" והבעיה היא כזו - אתם מנסים לתקן משהו בלי להבין למה הוא שם בכלל.

יש רגעים שבהם הכל מרגיש מחוץ לשליטה - הפקק לא זז. הבוס לא עונה. המצב הביטחוני מדאיג. הילדים צועקים. המחשבות רצות. אנחנו רגילים לחשוב שאנחנו חייבים “להחזיק הכול”, אבל האמת היא ? שרוב הדברים פשוט לא בידיים שלנו. עם זאת, יש דבר אחד שתמיד נשאר בשליטתנו - וזו הנשימה. מה מיוחד דווקא בנשימה? הנשימה היא הדבר היחיד במערכת העצבים שהוא גם אוטומטי וגם רצוני. הלב דופק מעצמו. העיכול קורה בלי שאתם חושבים על זה. אבל בנשימה שלכם אתם יכולים לשלוט. ממש עכשיו. וזו לא סתם עובדה פיזיולוגית. זה כלי

המדינה חזרה לפעילות, העבודה מחכה, הילדים בגן – אבל אתם? אתם עדיין שם . במשבר. בטראומה. באותו מקום שבו הכל נעצר. בעוד שנראה שכולם סביבכם ממשיכים הלאה, אתם מרגישים שהזמן פשוט עצר ואין לכם את הכוחות לחזור לתוך הקצב המטורף של החיים. אם זה נשמע לכם מוכר - אתם לא לבד. מה לא בסדר אצלי? קודם כל, בואו נבהיר משהו חשוב: זה לא "רק אצלכם". המוח שלנו לא בנוי לעבור ממצב משבר לשגרה תוך 24 שעות. כשעברנו תקופה קשה - בין אם זה מילואים ממושכים, משבר בריאותי, אובדן אישי או כל משבר משמעותי אחר -

בין אם זו גלילה אינסופית ברשתות החברתיות, התראות שמגיעות ללא הפסקה, או תחושה של חוסר שקט כשהטלפון לא לידנו, נדמה שהמוח שלנו אף פעם לא מקבל הפסקה אמיתית. מתוך ההכרה בצורך בהפוגה מהעומס הדיגיטלי, יותר ויותר אנשים בוחרים לבצע ניתוק יזום מהמסכים, כדי להחזיר לעצמם שליטה, ריכוז ואיזון.

ריקארד, נזיר בודהיסטי ודוקטור לביולוגיה מולקולרית, הקדיש את חייו לחקר הקשר בין מדיטציה לאושר. באוניברסיטת ויסקונסין נערך עליו מחקר בראשות הנוירולוג ריצ'רד דיווידסון, ובו נמצא כי במהלך תרגול מדיטציה, מוחו הציג את רמות גלי הגמא הגבוהות ביותר שנמדדו אי פעם אצל אדם בריא. תוצאה זו מעידה על השפעה עמוקה של תרגול המדיטציה על מבנה ותפקוד המוח, מה שהופך אותה לכלי משמעותי בשיפור הבריאות הנפשית והרגשית.

מחקרים מהשנים האחרונות מגלים קשר ישיר בין שימוש במסכים לפני השינה לבין הפרעות שינה, עייפות מצטברת, פגיעה במצב הרוח ואפילו חרדה. אבל מה קורה כשמשנים את ההרגל הזה - ולו רק חצי שעה לפני השינה?

קרה לכם שפתאום הרגשתם דופק מואץ או מתחים בגוף בלי סיבה ברורה?  אולי זה קרה בשיחה עם חברים, בישיבה שקטה לבד בבית, או אפילו בזמן נהיגה. התחושה הזו יכולה להיות מבלבלת ומעוררת חוסר נוחות. אבל מה אם נגיד לכם שהגוף שלכם בעצם מנסה לדבר איתכם? חרדה גופנית היא תופעה נפוצה, והחדשות הטובות הן שזיהוי מוקדם של תסמיני החרדה בגוף מאפשר להתמודד איתה טוב יותר, להרגיע את מערכת העצבים ולהחזיר תחושת שליטה. בואו נצלול פנימה ונבין איך הגוף מסמן לנו שהוא זקוק לתשומת לב ומה אפשר לעשות עם זה. הגוף מד

מכירים את הרגע הזה, כשאתם גוללים באינסטגרם, ונדמה שכולם סביבכם מתקדמים, משיגים, מתפתחים – ורק אתם תקועים באותו המקום? זו תחושה שקשה להתעלם ממנה, במיוחד בעידן שבו כל הישג מתועד ונחשף לעיני כל. אבל התחושה הזו, של "לכולם הולך ורק לי לא", היא הרבה יותר נפוצה ממה שנדמה. אז מה באמת עומד מאחורי ההרגשה הזאת, ואיך אפשר להתמודד איתה בלי לשקוע בה יותר מדי? זו לא תחרות – זה רק נראה ככה כולנו יודעים שרשתות חברתיות מציגות רק את ה-highlights של החיים, אבל עדיין קל ליפול למלכודת ההשוואה. חשו

האם מדיטציה היא רק טרנד חולף, או שיש לה השפעה ממשית על הבריאות שלנו? בשנים האחרונות, המדע מגלה יותר ויותר עדויות לכך שתרגול מדיטציה ומיינדפולנס יכול לשנות את האופן שבו הגוף והמוח שלנו מתפקדים. ממניעת לחץ ועד שיפור הבריאות הפיזית, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על איך מדיטציה משפיעה על הבריאות שלכם. הפחתת סטרס ולחץ נפשי החיים המודרניים מלאים בגורמים ללחץ - עבודה, משפחה, כסף, עתיד - וכל אלו יכולים להעמיס על המערכת הנפשית שלנו. מחקרים מראים כי מדיטציה ומיינדפולנס מפחיתים את רמות הקו

התקופה הנוכחית יכולה להרגיש מפחידה ומדאיגה. יותר מ-70% מהאנשים חווים דאגות הקשורות לעתידם, וחרדת העתיד הופכת לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של רבים. התחושות האלו, שנובעות מחוסר ודאות, פוגעות בשלווה וברווחה הנפשית שלנו. במאמר הזה נבין מהי חרדת העתיד, כיצד המוח שלנו מגיב לחוסר ודאות, ואילו כלים פרקטיים יכולים לעזור בהתמודדות עם התחושה הזו. מהי חרדת העתיד? חרדת עתיד היא תחושת דאגה מתמשכת לגבי מה שעשוי לקרות. בניגוד לדאגות רגילות שיכולות להוביל אותנו לפעולה, חרדת עתיד עלולה לשתק או