"אתה תמיד ככה." יש קול בראש שלכם שמכיר אתכם טוב מדי. הוא יודע בדיוק איפה לפגוע. הוא שם כשאתם מתעוררים ("עוד יום שאתה הולך לבזבז"). הוא שם כשאתם מדברים עם אנשים ("הם רואים שאתה מזייף"). הוא שם כשאתם מסתכלים במראה, כשאתם טועים במשהו קטן, כשאתם מנסים להירדם. והוא לא סתם מעיר הערות - הוא מכריז עובדות. "אתה לא מספיק טוב." "את תמיד מפשלת." "אף אחד לא באמת אוהב אותך.". הקול הזה מרגיש כמו האמת - וזו בדיוק הבעיה. אבל מה שנלמד, אפשר גם ללמוד אחרת. בפוסט הזה נבין מאיפה הקול הביקורתי מגי

האזנה לצלילים בתדרים מסוימים משפיעה על הגוף והמוח. זו לא תיאוריה - זה תחום שנחקר כבר עשרות שנים. אחד התדרים שמקבל תשומת לב מיוחדת בשנים האחרונות הוא 528 הרץ, המכונה "תדר האהבה" או "תדר הריפוי". יש מי שרואים בו כלי רוחני עתיק, ויש מי שמייד מסמנים אותו כשטויות ניו-אייג'. האמת, כמו תמיד, נמצאת איפשהו באמצע. ודווקא המדע מתחיל לתת כמה תשובות מעניינות. מה הוא תדר 528? תדר 528 הוא אחד מחמשת התדרים המרכזיים בסולם הסולפג'יו - סולם עתיק שהיה בשימוש כבר בימי הביניים, בעיקר במזמורים גרגו

"למה אני לא מצליח להירדם?" - זו השאלה שמלווה מיליוני ישראלים בשעות הקטנות של הלילה. הגוף עייף, העיניים כבדות, אבל המוח? המוח דווקא מחליט שזה הזמן המושלם לעבור על כל מה שהטריד אותנו היום, אתמול, ובעשר השנים האחרונות. אותו סרט ישן שמתנגן שוב ושוב – דברים שאמרנו ולא היינו צריכים, דברים שלא אמרנו והיינו צריכים, חרדות על מחר שעוד לא הגיע. מה אם היה אפשר לעזור למוח "לכבות" את עצמו - לא עם כדורים, אלא בשיטה טבעית שמחקה את מה שהוא עושה ממילא כשאנחנו ישנים? מהי שיטת EMDR? המונח EMDR ה

2:47 בלילה. אתם בוהים בתקרה. המוח רץ על כל שיחה מהיום, כל משימה של מחר, וגם על העובדה שאתם עדיין לא ישנים וכמה גמורים תהיו מחר. "רק תירדם כבר," אתם אומרים לעצמכם. כאילו זה אי פעם עבד ככה. אם זה מוכר לכם, אתם לא לבד. יותר מ-30% מהאוכלוסייה במדינה מתמודדים עם קשיי הירדמות או בעיות שינה. השאלה היא למה זה קורה דווקא לכם, ומה באמת עושים עם זה. למה זה קורה? גורמים לקשיי הירדמות הלחץ שלא נגמר אנחנו חיים במדינה שלא יודעת מה זה "מצב רגוע". חדשות, עבודה, חשבונות, ילדים, התראות - המוח ש

יש לכם משימה חשובה שאתם צריכים לעשות. אתם יודעים שהיא חשובה. ופתאום מחליטים שעכשיו זה הזמן המושלם לנקות את המקלדת. ואז אתם כועסים על עצמכם. "למה אני ככה?" "למה אני לא פשוט עושה את זה?" והבעיה היא כזו - אתם מנסים לתקן משהו בלי להבין למה הוא שם בכלל.

המדינה חזרה לפעילות, העבודה מחכה, הילדים בגן – אבל אתם? אתם עדיין שם . במשבר. בטראומה. באותו מקום שבו הכל נעצר. בעוד שנראה שכולם סביבכם ממשיכים הלאה, אתם מרגישים שהזמן פשוט עצר ואין לכם את הכוחות לחזור לתוך הקצב המטורף של החיים. אם זה נשמע לכם מוכר - אתם לא לבד. מה לא בסדר אצלי? קודם כל, בואו נבהיר משהו חשוב: זה לא "רק אצלכם". המוח שלנו לא בנוי לעבור ממצב משבר לשגרה תוך 24 שעות. כשעברנו תקופה קשה - בין אם זה מילואים ממושכים, משבר בריאותי, אובדן אישי או כל משבר משמעותי אחר -