מתי בפעם האחרונה באמת נהנתם את מה שאכלתם? לא רק "אכלתם משהו טעים" - אלא באמת טעמתם, הרגשתם את המרקם, שמתם לב לטעמים, הייתם נוכחים בארוחה. אם אתם כמו רוב האנשים, התשובה היא כנראה "לא זוכר". כנראה שאחת הארוחות האחרונות שלכם דווקא נראו ככה : לאכול מול מסך, לבלוע מהר, ולהרגיש אחרי זה מלאים מדי - בלי לזכור בכלל מה אכלתם. זה לא אשמתכם. ככה כולנו חיים היום. אבל יש דרך אחרת. מה זה מיינדפולנס באכילה? מיינדפולנס באכילה (Mindful Eating) זה פשוט לאכול עם תשומת לב . להיות נוכחים בארוחה במ

"אתה תמיד ככה." יש קול בראש שלכם שמכיר אתכם טוב מדי. הוא יודע בדיוק איפה לפגוע. הוא שם כשאתם מתעוררים ("עוד יום שאתה הולך לבזבז"). הוא שם כשאתם מדברים עם אנשים ("הם רואים שאתה מזייף"). הוא שם כשאתם מסתכלים במראה, כשאתם טועים במשהו קטן, כשאתם מנסים להירדם. והוא לא סתם מעיר הערות - הוא מכריז עובדות. "אתה לא מספיק טוב." "את תמיד מפשלת." "אף אחד לא באמת אוהב אותך.". הקול הזה מרגיש כמו האמת - וזו בדיוק הבעיה. אבל מה שנלמד, אפשר גם ללמוד אחרת. בפוסט הזה נבין מאיפה הקול הביקורתי מגי

כולם שמעו בטח את העצה: "תכתבו שלושה דברים שאתם אסירי תודה עליהם". זה מופיע בכל ספר של פיתוח אישי, בכל פודקאסט, בכל סרטון יוטיוב. ובכל זאת, רוב האנשים לא עושים את זה. או שמתחילים ומפסיקים אחרי שבוע. למה? כי "להיות אסיר תודה" נשמע נחמד, אבל בפועל זה לא תמיד מרגיש אמיתי. קשה להרגיש תודה על הבריאות כשכואב לכם הראש, או על המשפחה כשהילדים מתפרעים ברקע. אז בואו נדבר על איך לעשות את זה אחרת. מה זה בעצם הכרת תודה? הכרת תודה היא מעבר לרשימה של דברים טובים. היא תרגול של תשומת לב - היכול

יש רגע כזה: אתם פותחים את האינסטגרם “רק לדקה”, ורואים חברים באירוע, מישהי בחופשה, מישהו בהופעה, פתאום עולה חוסר שקט קטן: “רגע… אולי אני מפספס/ת משהו?” אבל FOMO לא תמיד נראה כמו גלילה ברשתות. לפעמים הוא מופיע דווקא כשצריך לבחור: ערב פנוי שהופך לשיטוט בין אפשרויות, נטפליקס שנפתח ונסגר אחרי חצי שעה של התלבטות, הזמנה של אוכל שמתבטלת כי “אולי יש משהו יותר טוב”. זה הפנים השקטים של FOMO - פחד לסגור אופציה אחת ולהרגיש שבכך ויתרנו על אחרת. בפוסט הזה נעשה סדר: מה זה FOMO, למה הוא מופעל

חרדה היא לא סימן ל“חולשה”. היא תגובה טבעית של מערכת העצבים למציאות עמוסה, לא צפויה ולעיתים מאיימת - ובשנים האחרונות, עבור רבים מאיתנו, היא הפכה לחלק קבוע מהיומיום. יותר ויותר אנשים מחפשים היום כלים לא תרופתיים להפחתת חרדה, ומדיטציה עולה שוב ושוב כאחת השיטות היעילות, הזמינות והפשוטות ביותר לשפר את הרוגע ולהחזיר שליטה פנימית. אבל כאן עולה השאלה האמיתית: איך בכלל מתחילים לתרגל מדיטציה כשיש חרדה? למה מדיטציה עוזרת להפחית חרדות חרדה קשורה ישירות למערכת העצבים ולתגובה האוטומטית ש

2:47 בלילה. אתם בוהים בתקרה. המוח רץ על כל שיחה מהיום, כל משימה של מחר, וגם על העובדה שאתם עדיין לא ישנים וכמה גמורים תהיו מחר. "רק תירדם כבר," אתם אומרים לעצמכם. כאילו זה אי פעם עבד ככה. אם זה מוכר לכם, אתם לא לבד. יותר מ-30% מהאוכלוסייה במדינה מתמודדים עם קשיי הירדמות או בעיות שינה. השאלה היא למה זה קורה דווקא לכם, ומה באמת עושים עם זה. למה זה קורה? גורמים לקשיי הירדמות הלחץ שלא נגמר אנחנו חיים במדינה שלא יודעת מה זה "מצב רגוע". חדשות, עבודה, חשבונות, ילדים, התראות - המוח ש

הנסיעה לעבודה היא לרוב החלק הכי מעצבן ביום. רוב האנשים מבלים אותה בסקרולים אינסופיים או בוהים בחלון ומחכים שהיא תגמר. אבל מה אם הזמן הזה דווקא יכול להיות הזמן הכי שווה ביום שלכם? מדיטציה בדרך לעבודה היא לא רק אפשרית - היא יכולה להיות הדרך הכי קלה להכניס תרגול קבוע לחיים. אתם ממילא שם. אתם ממילא לא עושה כלום מיוחד. למה לא לנצל את זה? ויש לזה גם בונוס: אתם מתחילים את היום באנרגיה טובה שתלווה אותכם במהלך היום. למה דווקא הנסיעה לעבודה? הזמן כבר קיים.  זו לא עוד משימה שצריך לדחוף

אז החלטתם לנסות מדיטציה - מצוין. אולי קראתם באיזו כתבה על היתרונות שלה, או שמישהו סיפר לכם שזה עזר לו להירגע. אתם מתיישבים, עוצמים עיניים, ואז... הראש לא מפסיק לעבוד, הגוף לא נוח, וכל מה שאתם חושבים עליו זה מתי זה כבר ייגמר וכמה אתם לא עושים את זה נכון. נשמע מוכר? זה קורה כמעט לכל מי שמתחיל. החדשות הטובות: זה חלק טבעי מהתהליך, ולא סיבה להפסיק. יש דרכים פשוטות להפוך את החוויה לנעימה ואפקטיבית יותר.

בין אם זו גלילה אינסופית ברשתות החברתיות, התראות שמגיעות ללא הפסקה, או תחושה של חוסר שקט כשהטלפון לא לידנו, נדמה שהמוח שלנו אף פעם לא מקבל הפסקה אמיתית. מתוך ההכרה בצורך בהפוגה מהעומס הדיגיטלי, יותר ויותר אנשים בוחרים לבצע ניתוק יזום מהמסכים, כדי להחזיר לעצמם שליטה, ריכוז ואיזון.

רובנו פותחים את הבוקר עם קפה - כוס מהבילה שמעניקה לנו תחושת ערנות רגעית, אבל משאירה אותנו תלויים במנה הבאה. אבל מה אם הייתה דרך אחרת לפתוח את היום - כזו שלא רק מעוררת את הגוף, אלא גם את המוח, הרגש והנפש? כאן נכנסת לתמונה המדיטציה - ובפרט מדיטציית בוקר קצרה של 5 דקות בלבד. היתרון? אין צורך בניסיון קודם, בתנאים מיוחדים או בשעות ארוכות של תרגול. מספיק לעצור לרגע, לנשום, ולהתחבר - כדי להרגיש ערנות ממוקדת, אנרגיה טבעית ורוגע פנימי שנשאר איתך לאורך היום. למה דווקא בבוקר? הבוקר הוא

מחקרים מראים שאפילו 3-5 דקות של תרגול יומי משנים דפוסים במוח. קורטיזול (הורמון הלחץ) יורד. התגובות האוטומטיות שלנו נהיות פחות היסטריות. הראש מתחיל לזהות מתי הוא נכנס למצב של חשיבה מעגלית מיותרת. זה לא קסם. זה פשוט אימון.